עלינו

ההיסטוריה שלנו אז איך הכל התחיל?

1983, השנה בה משפחת "בהדונס" התחילה את דרכה.

עמי ראובן, אב המשפחה, אוהד חומוס מושבע,  היה  אז רק בן 26, כשהקים את החנות הראשונה של "חומוס בהדונס" ברמת גן,  ללא רקע קולינרי, אבל עם תשוקה מופלאה לחומוס , שנתגלתה לו בעודו נער  בביקוריו בעיר העתיקה בירושלים.

דבר אחד היה ברור לעמי, החומוסייה שלו תבנה את עצמה בעזרת ביקורות ועבודה קשה.

וכך היה. במשך 27 שנים, שבהן לא החסיר אפילו לא יום אחד, היה עמי מתחיל את היום  כבר בשעה 4:30 בבוקר  ומעיר את "חומוס בהדונס" ליום עבודה חדש .

בתחילת כל יום, הוא היה מבשל את החומוס, טוחן אותו ואף נמנה ברשימת החומוסאים

 שמפרידים את קליפות הגרגירים. עמי מעולם לא חטא " בשאריות של אתמול ".

נאמן למוטו שלו, עמי דאג להקשיב למבקרים ובנה את   המתכון המנצח של החומוס בהתאם לביקורות ולפידבקים שהיה מקבל מהלקוחות הראשונים שלו.  

אם הייתם שואלים אותו מה הסוד, הוא היה עונה "הטחינה והטחינה".

בשפה שלנו, אופן טחינת גרגירי חומוס שהופך את מרקם החומוס לאוורירי ועדין  וטחינה גולמית מובחרת  שמשלימה את הטעם הייחודי  ל"חומוס בהדונס"

 אט אט , בזכות עבודה קשה והתמדה, יותר ויותר אנשים בחרו ב"חומוס בהדונס" וכך גם התורים גדולים שהשתרכו מחוץ לחומוסייה הקטנה. הסירים הקטנים הלכו וגדלו וכמויות החומוס שבושלו מידי יום הכפילו את עצמן.

עמי הקפיד על 'טהרת החומוס' . מתוך רצון לשמור על האותנטיות של החומוסייה הוא דגל בחוקים נוקשים : אין תה, אין קפה ואין עיתון,  גם  פלאפל או מסבחה לא היה ניתן למצוא בחנות הראשונה של "חומוס בהדונס",  לשיטתו, חומוס איכותי, טרי וטעים לא צריך מעודדים מסביב.

אנשים שחיכו בתור ידעו את הכללים: ממתינים בסבלנות לתור, אוכלים ומפנים את המקום  לאחר,  בתקווה, כמובן,  שיישאר חומוס...

בשעה 13:00 לערך היה עמי חותך את התור: ״היום נגמר - כשהחומוס נגמר. תוכלו לחזור שוב, מחר״.

38 שנות מוניטין חלפו להן מאז שנולד המותג "חומוס בהדונס".

עם השנים הביקוש ל "חומוס בהדונס" הלך וגבר. גדלנו, למדנו והתפרשנו על פני ארץ ישראל היפה ואפילו חצינו יבשות.   

וכך בעצם, "חומוס בהדונס"  הפך לרשת החומוסיות הראשונה בישראל , המונה כיום כ-20 סניפים בארץ ובחו"ל.